אמצעים שמקדשים את המטרה

כיצד יתכן שבנים להורים יראי שמים המקפידים על קלה כבחמורה, יוצאים בשאלה, בעוד בנים להורים שאינם מקפידים כל-כך ממשיכים לשמור על מסורת אבותם?

את השאלה הזו שאל אותי אדם ירא שמים שבניו לא הלכו בדרכו.

הוא לא שאל רק על עצמו, הוא שאל באופן כללי, השאלה הייתה על הנהגת הבורא, כיצד יתכן שהקב"ה משלם רעה תחת טובה?

היה ניתן לראות את הצער והתסכול בפניו של אותו אדם.

אחת התשובות לכך טמונה בפרשה ובהבחנה שבין המטרה- "למה אנו מחנכים" לבין הדרך- "כיצד אנו מחנכים".

פעמים רבות שאנו בני האדם, מסרבים להקשיב ולקבל דברים נכונים וחכמים רק בגלל הצורה והדרך בה הם נאמרו. יתרה מכך, לעיתים אנו מסרבים לקבל את הדברים רק בגלל הטון בו הם נאמרו, ממש כך.

וזאת מאחר ש"את שהלב דוחה (בגלל הדרך), אין הראש מקרב" (שופנהאואר).

כדוגמא לכך, אפשר להביא תנועות חברתיות רבות, אשר מפגינות ומעוררות לעניינים נכונים וחשובים אך למרות זאת הציבור הרחב לא תומך בהם, מאחר והדרך, האנרגיה, והשדר שלהם מרחיק יותר מאשר מקרב.

את חשיבות "הדרך" ניתן ללמוד מחטאו של משה.

משה אינו כועס על עם ישראל מתוך אינטרס אישי, הוא כועס מאחר ובני ישראל מפירים ערכים וכללי התנהגות בסיסיים, במילים אחרות, הוא כועס בצדק על עם ישראל.

למרות זאת הוא נענש, מאחר "והדרך" בה נאמרו הדברים לא הייתה נכונה, לא היה בה "קידוש ה'".

בדומה לכך הורה 'שיוצא מדעתו' מאחר ובנו לא קם לתפילה או מקיים מצווה כזו או אחרת, חוטא בדרך, הוא מנסה לקרב את הבן לחשיבות המצוות בעוד הדרך בה הוא בוחר עושה את ההפך הגמור.

ומכאן תשובה לשאלה בה פתחנו, אם הילדים סטו מהדרך, יתכן מאוד וזאת מאחר והדרך בה ניסינו לקרב אותם הרחיקה יותר מאשר קרבה.

אנו מתבקשים ללכת, על חבל דק, מצד אחד להבין את החשיבות של התורה והמצוות ומצד שני לא לצאת מדעתנו כאשר אנו רואים שמפרים זאת.

וזה לא פשוט, מאחר וטבע האדם להתקומם כאשר הוא רואה שהערכים החשובים לו מופרים.

על מנת, להצליח במשימה בלי לוותר על הערכים שחשובים לנו, עלינו לשים לב לערך חשוב יותר משמירת תורה ומצוות והוא ערך "קידוש ה".

וגם לדעת שבדורנו בפרט, הדרך למשוך ולקרב לעבודת הבורא ית' היא על ידי גילוי העונג שבדרך התורה והמצוות:

"וחובה גדולה היא על הצדיקים, להתעסק תמיד בלימודים ושירות המעוררים את התענוג העליון, כדי שיהיו תמיד מדושני עונג, ומהעונג שלהם ימשך שפע עונג על כל העולם כולו, על כל בחינה של כל בריה כפי מה שהיא יכולה לקבל. ומרוב העונג המתמשך מזיו הנשמה הקדושה של הצדיק העליון, בעל ההשגה הבהירה, ימשך נועם של אהבה לכל ישראל ואהבה פנימית לכל טוב, וימחקו כל תוי הקטיגוריות מכל הפנים, וממילא תשתתק החוצפא, ולא תוכל להרים ראש לטשטש את העולם" (שמונה קבצים, קובץ א, פסקה שט)

מתוך הטור בעלון קרוב אליך.

פתיחת צאט
1
אנחנו בוואטסאפ לשירותך
לשיחה בוואטסאפ לחצו כאן