אם תשמעו שני אנשים מדברים על משהו נחמד – סביר שתמשיכו הלאה.

אך אם תשמעו אותם מדברים על טרגדיה – כנראה שתתקרבו לשמוע.

הדברים השליליים יותר מושכים את תשומת ליבנו.

לא בכדי כלי התקשורת מתעסקים בעיקר בשלילי והופכים כל עניין "לדרמה גדולה", הם יודעים שרק כך הם "יזכו" לתשומת ליבנו.

ומדוע אנו נמשכים יותר לשלילי?

הסיבה לכך היא פשוטה, קיים בנו מנגנון הישרדותי, ועל מנת לשרוד כדאי שנהיה קשובים לסכנות יותר מאשר לכל דבר אחר.

קחו למשל אדם שנמצא בבג'ונגל, לא יקרה לו כלום אם הוא לא ישים לב לפרפר המרהיב, לעומת זאת, הוא עלול לסיים את חייו אם לא ישים לב לנחש המתקרב.

כל זאת טוב ויפה לאדם שנמצא בג'ונגל, אולם, לאדם שנמצא במקום מוגן – ומתנהג כאילו הוא בג'ונגל זה פחות יפה, במקרה זה הטיית השליליות יכולה לפגוע יותר מאשר להועיל.

בצורה מוקצנת אפשר לדמות זאת לאדם שהיה בקרב, וממשיך להתנהג באותה צורה גם כאשר הוא חוזר לבית, בוודאי שאותה התנהגות שסייעה לו בקרב לא מסייעת לו בבית.

מאחר והמציאות החיצונית השתנתה כדאי שגם המציאות הפנימית תשתנה בהתאם.

כיצד מאזנים את הטיית השליליות?

על כך בפוסט הבא "איזון הטיית השליליות".

להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ, לקבלת מסר שבועי לחצו כאן:

https://chat.whatsapp.com/J86RNtDySw5KFxK5KRqjlu