על-פי המקורות הפנימיים המשבר הוא העדר הקודם להוויה, חושך שלפני האור, זהו מסר אופטימי שאומר לנו, אם אתה במשבר תדע שבקרוב תגיע תקופה טובה, זה נפלא, אך מדוע זה כך? מדוע צריך את ההעדר ואת החושך לפני האור?
התשובה היא שהחושך וההעדר גורמים לנו להשתנות ובזכות השינוי אנו יכולים לזכות לאור גדול יותר, וכפי שנסביר להלן.
כל עוד טוב לנו, אנו לא עושים שינויים משמעותיים בעצמנו, לא שואלים שאולות גדולות? לא מחפשים משמעות ולא משנים את המידות הרעות שלנו. מתי כל השינויים האלו מתרחשים? בעיקר בזמן משבר, המשבר הוא זה שגורם לנו יותר מכל דבר אחר לעשות שינוי, שינוי שמתחיל בבירור פנימי ומסתיים בשינוי חיצוני.
כמובן, שבעולמנו יש בחירה חופשית ואדם יכול גם ליפול מתוך המשבר. הנפילה נובעת בעיקר מתפיסה מוטעית לפיה אין למשבר לא סוף ולא תכלית, תפיסה כזו יכולה להכניס אדם לדיכאון ועצבות שרק יחמירו את מצבו, משום כך, מאוד חשוב להבין שמשבר הוא רק עניין זמני, תקופה חולפת, ומטרתו להטיב אותנו.
להטיב אותנו על מנת שלאחר מכן יהיה ניתן להטיב עימנו .
קודם כל מכשירים את כלי הקיבול ורק לאחר מכן, נותנים לתוכו.
וכפי שכתב הרב קוק:
"כשמרגיש אדם שהוא עלוב, ריקני, אין לו איל רוחני, ונופל הוא ומתמוטט, (תקופת משבר) ידע שאור גדול מוכן לפניו, כל הגרעונות, הביטולים, בין המעשיים, בין הרוחניים, בין החיוביים בין השליליים של כל ימי חייו הנם מתיצבים לפניו, וכל עונותיו מעידים עליו והרי הוא תוהה, מתחרט מתוך מכאובים רבים, והוא מתרומם ושב (ממעשיו הרעים בעקבות המשבר, בזכות כך), יוצא מעומק התהום אל גבעת הרום, מטומאה לטהרה, מאפלה לאור גדול … " (אורות הקודש ח"ג עמ' רנב)
על כן, צריך להתחזק בזמני משבר להאמין שגם זו לטובה, ושאחרי כל לילה מפציע בוקר של יום חדש.
ושהדברים נכונים לכל אדם מישראל בין גדול ובין קטן.
"כְּשֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה קדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין כַּמָּה הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת. הַשֵּׁם וְלא יִפּל לְעוֹלָם בְּדַעְתּוֹ מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם … כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר כִּי כָּל אֶחָד שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים דְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים רַק לִגְדוֹלִים בְּמַעֲלָה הָעוֹלִים בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא אֲבָל בֶּאֱמֶת תֵּדַע וְתַאֲמִין, כִּי כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ נֶאֱמָרִים גַּם עַל הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים , כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹב לַכּל תָּמִיד"(משיבת נפש אות ה)
מתוך הטור בקרוב אליך
