פיליס, פציינטית שהיה לה סרטן מאוד מתקדם בלבלב, נשלחה הביתה לסיים את חייה מאחר והסרטן חדל להגיב לטיפולים.

מספר חודשים לאחר מכן, היא חזרה לבדיקה.

אחד הרופאים בדק אותה, ולאחר מכן, פתח את הדלת וקרא לד"ר ברני סגל "מה שהולך פה וודאי יעניין אותך".

ד"ר סגל נכנס והרופא מספר לו שהסרטן נעלם.

פיליס, קרא ד"ר סיגל "ספרי להם מה קרה".

"טוב אתה יודע מה קרה" ענתה.

"אני יודע שאני יודע, אבל הייתי רוצה שגם אחרים ידעו"

"החלטתי לחיות עד גיל מאה ולהפקיד את בעיותיי בידי אלוהים" ענתה. (זו ההנחיה הפסיכולוגית שהיא קיבלה מד"ר סיגל)

לאמיתו של דבר, כותב ד"ר סיגל (בספרו אהבה רפואה וניסים), יכולתי לסיים את ספרי בסיפור זה, "משום שבכוחה של שלווה נפשית כזאת לרפא כל דבר".

ואכן מחקרים מהשנים האחרונות מגלים וחושפים את הנזק של הסטרס המתמשך עבור מערכות הגוף ועד כמה חשוב להירגע.

בשנת 1998 פורסת בכתב העת הרפואי הנחשב ביותר בארה"ב (הניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין) מאמר מרכזי המתאר בפירוט רב את הנזק הרב מערכתי של הלחץ, בין היתר נכתב שם:

"לחץ נפשי גורם לשחרור של מערכת הורמונים וכימיקלים מורכבת מאוד בגוף … אברים רבים נחשפים להשלכות חמורות…"

 

הבשורה הרעה היא שאנו חיים בדור בו הלחץ הוא יומיומי.

הבשורה הטובה היא שניתן לרכוש את היכולת להרפות, וככל שנתאמן בכך היכולת הזו תתחזק ותגדל.

 

הדרך הפשוטה להרפות היא לעשות סטים של נשימות עמוקות, בצורה הבאה:

שבו בתנוחה נוחה, שימו יד על הבטן, ונישמו דרך האף לבטן (ולא לחזה), תחושו כיצד היא מתנפחת, ולאחר מכן, נשפו החוצה את האוויר באיטיות, ממש לאט.

תוכלו להוסיף ולדמיין שעם כל נשימה אתם שואפים אוויר של שלווה ובכל נשיפה אתם מוציאים אוויר של מתח מגופכם.

חזרו על הפעולה 10 פעמים, פעמיים בכל יום (בוקר, ואחר הצהריים).

 

כאשר חיברו אנשים שעשו את הפעולה הזו למכונת ביו-פידבק ראו  שבמהלך הנשימות המערכת הסימפתטית (האחראית על הסטרס) נרגעת והמערכת הפאראסימפתטית (האחראית על הרגיעה) מתחילה לפעול.

 

במסגרת הקורס אנו לומדים מגוון רחב של הרפיות עמוקות ומגוונות, במטרה להירגע ולהטמיע לאחר מכן מסרים מעצימים ומרגיעים בנפש.

 

בחודש הבא נקיים מפגש התנסות בירושלים ובבאר שבע, פרטים בקישור הבא: מפגש התנסות

בריאות והצלחה לכולם!