בספרו 'רעיונות משני חיים', מספר הרב זקס על המפגש הראשון בינו לבין הפסיכולוג המפורסם ג'ורדן פיטרסון, בו שיתף אותו פיטרסון שקולו רועד 'והדמעות עמדו בגרונו' במסכת הייסורים הגדולה שעברה ביתו מיכאלה עקב דלקת פרקים חריפה שמקורה לא נודע.
את מרבית שנות ילדותה ונעוריה עברה מיכאלה בניתוחים ובכאבים עזים.
ואז אמר פיטרסון את הדברים הבאים:
"אחד הדברים שנזהרנו בהם מאוד ושהרבינו לדבר איתה עליהם, היה שלא תתפוס את עצמה כקורבן … ברגע שהאדם החולה רואה את עצמו כקורבן הוא שוקע במחשבות כעס ונקם וזה יוצר אצלו מצב פסיכולוגי נורא כמו מצבו הגופני . אני יוכל לומר לשבחה שזה חלק ממה שאפשר לה להחלים… לאנשים יש הרבה סיבות להבנות את עצמם כקורבנות. חייהם של רבים מלאים בסבל ובבגידה … השאלה היא איזו גישה נוקטים לעומתן. כעס, דחייה, תרעומת, עוינות, רצחנות? אלו היו הבחירות של קין, זאת הדרך לגיהנם".
הנסיבות אינן בידנו, אך הגישה, דרך ההתמודדות והפרשנות שאנו נותנים לאירועים כן בידנו.
ומשכך יש בידנו מרחב תמרון להפוך את הקללה לברכה.
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" – ללמדנו שהברכה או הקללה הם בידנו.
"לעולם ביד האדם להפוך הרע לטוב, ואין לדבר סוף … כי אין אחרית וסוף להקללה" (שפת אמת)
ניתן להמשיל את האירועים בחיינו לגלים בים. אין בידנו להשקיט את הגלים אך יש בידנו לבחור לשוט איתם ולהשתמש בהם במקום להיאבק בהם.
לשם כך, צריך לדעת לשחרר ממה שלא בשליטתנו ולהתרכז במה שבשליטנו.
בהצלחה!
