תצוגה פנימית

בחקר מדעי ההתנהגות, ישנם מבדקים רבים בהם שואלים קבוצה או קבוצות שונות את אותה שאלה בדיוק, אך בווריאציות שונות.

מחקרים אלו מוכיחים כיצד התשובות משתנות בהתאם לצורה בה השאלה הוצגה.

לדוגמא, דניאל כהנמן ועמוס טברסקי במבדק שנודע "כבעיית המחלה האסיאתית" הציבו בפני אותה קבוצה את השאלות הבאות:

"תאר לעצמך שארה"ב מתכוננת להתפרצותה של מחלה אסיאתית חריגה, (מתאים לזמננו) הצפויה להמית 600 איש. הוצעו שתי תוכניות חלופיות להתמודדות עם המחלה. הנח שהאומדנים המדעיים המדויקים של תוצאות התוכניות הם אלה:

אם תונהג תוכנית א' ינצלו 200 איש.

אם תונהג תוכנית ב' יש הסתברות של שליש ש-600 בני אדם יינצלו והסתברות של שני שלישים שאיש לא ינצל".

באיזה תוכנית תבחרו?

רוב מוחלט של הנשאלים בחר בתוכנית הראשונה.

לאחר מכן הוצגו התוכניות בגרסה שונה.

אם תונהג תוכנית א' ימותו 400 בני אדם.

אם תונהג תוכנית ב' יש הסתברות של שליש, שאיש לא ימות והסתברות של שני שלישים שימותו 600 בני אדם .

איזו תוכנית תעדיפו? כאן הרוב הגדול של הנשאלים בחר בהימור – תוכנית ב'.

לענייננו, שימו לב, מה מתחולל בתוכנו כאשר אנו קוראים את תוכנית א' בגרסה הראשונה ומה מתחולל בתוכנו כאשר אנו קוראים אותה בגרסתה השנייה.

זוהי אותה תוכנית בדיוק אך התצוגה הפנימית שונה מאוד, בגרסה הראשונה אנו רואים את חצי הכוס המלאה (200 ניצולים) ובגרסה השנייה את חצי הכוס הריקה (400 מתים).

זה ממחיש לנו את העובדה שאת אותה מציאות בדיוק, ניתן לחוות בשתי דרכים שונות לחלוטין, שאף אחת מהן לא יותר נכונה מהשנייה.
ולכן אל לנו לקבל את התצוגה שעולה בדעתנו בראשונה, כאמת אובייקטיבית שאין בלתה.

אלא עלינו להבחין מהי התצוגה הפנימית שעולה בדעתנו וכיצד היא משפיעה עלינו – האם היא משרתת אותנו?

במידה ואינה משרתת אותנו עלינו לבחור בתצוגה פנימית שונה של המצב, כך שיתאפשר לנו לפעול נכון.

אנו לא צריכים לשרת את התצוגה הפנימית הראשונה שעולה במוחנו, התצוגה הפנימית היא זו שצריכה לשרת אותנו.

לסיכום, התצוגה הפנימית משפיעה על מצב רוחנו, מצב רוחנו משפיע על פעולותינו והפעולות על התוצאות. על כן ומאחר והתצוגה הפנימית היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית, עלינו לבחור את התצוגה שמיטבה עמנו. לא תצוגה דמיונית המנותקת מהמציאות אלא תצוגה הרואה את המציאות בפרופורציות נכונות, את חצי הכוס המלאה וכן את הטוב שהולך לצמוח מכל משבר.

ונסיים, איך לא, בפסקה של הרב קוק:

בתחלת רפיון רוחו של אדם (מצב הרוח) תתחיל בו תכונת הפחד מרעיון מפחיד, המצייר את אפשרות המקרים הרחוקים שהם שלא כחפצו (תצוגה פנימת שלילית), ודכאות רוח זו תביא למעמד האנחה על המציאות כולה, ואז נשלמו לו יסורין. כי היסורין בכללם עיקר מציאותם הוא באדם הפנימי (כלומר, הייסורים הם סובייקטיבים, הראייה, שאת אותה מציאות בדיוק חווים אנשים שונים בצורה שונה). הלב השמח הרואה את העולם כאשר הוא ולבו מלאה אורה ובטחון גם יסוריו אינם יסורין … ולעומת זה, מי שהרגיל עצמו שלא למצוא קורת רוח במציאות כמו שהיא, כל ימיו יסורין מוכנים לו. כי לא יתכן לאדם להיות יושב בשלוה ושמחה בעולם זולת כשילמד רוחו להלוך עם החיים ותנאי המציאות (כלומר, מי שתולה את מצב רוחו במציאות "האובייקטיבית" טועה, עלינו ללמד את רוחנו להלך עם המציאות כלומר, עלינו לדעת להביא את החוויה הסובייקטיבית שלנו למצב שתוכל להתמודד עם המציאות ואף לשמוח בה) (עין איה, ברכות ב פסקה קעה)

אהבת? שתף בבקשה:

כללי

מחילה – שחרור מכעס וטינה

כיצד להשתחרר מהכעס והטינה שיש לנו על אחרים? התשובה היא לקיחת אחריות. לרוב אנו מרגישים קורבנות של הנסיבות וכל עוד אנו מרגישים כן, רגשות הכעס

קרא עוד »
פסיכולוגיה בגישה יהודית

צמיחה ממשבר

ימי בין המצרים הם הזדמנות לדבר על נושא חשוב שנוגע לכל אחד ואחת מאתנו – והוא תפקיד המשברים בחיינו, מה תפקידם ועניינם? על-פי המקורות הפנימיים

קרא עוד »
סיפורים ומסרים

מסוגלות עצמית

מסוגלות עצמית בחור צעיר, שליח חב"ד במדינה זרה, חש כי מלאכת השליחות קשה עליו. הוא חש קושי גדול להסתגל לארץ זרה שאינו מעורה בשפתה ובתרבותה,

קרא עוד »
פסיכולוגיה בגישה יהודית

אמצעים שמקדשים את המטרה

כיצד יתכן שבנים להורים יראי שמים המקפידים על קלה כבחמורה, יוצאים בשאלה, בעוד בנים להורים שאינם מקפידים כל-כך ממשיכים לשמור על מסורת אבותם? את השאלה

קרא עוד »
פסיכולוגיה בגישה יהודית

מילים הרות גורל

חלומה של איילה היה ללמוד היסטוריה באוניברסיטה. דא עקא, שבתאונת דרכים אליה נקלעה היא נפגעה בצורה חמורה באונה המצחית (הפרונטאלית). פרופ' ראובן פוירשטיין, אצלו עברה

קרא עוד »
פתיחת צאט
1
אנחנו בוואטסאפ לשירותך
לשיחה בוואטסאפ לחצו כאן